ניצן נולדה ב- 01.08.1995 גדלה בפרדסיה, בתם של רונית ולוי ואחות בכורה לגיל, עומרי ועופרי.

ניצן רחום, בתם של רונית ולוי, נולדה בפרדסיה ביום ה' באב תשנ"ה (01.08.1995). אחות בכורה לגיל, עומרי ועופרי.

גדלה במועצה המקומית פרדסיה. היא התחנכה בבית ספר יסודי "תפוז" שביישוב, ובבית ספר תיכון "קריית חינוך דרור" בבני דרור.

במקביל ללימודיה עזרה להוריה לנהל את המסעדה המשפחתית.

את שירותה הצבאי החלה בתפקיד סמלת מבצעים, וזמן קצר אחר כך עברה לבה"ד 8 - בית ספר לכושר קרבי הממוקם במכון וינגייט, ושימשה כמש"קית משאבי אנוש.

במהלך שירותה הצבאי, ניצן עבדה כמארחת במרכז האירועים "חוות רונית", כמוכרת ברשת האופטיקה "קרולינה למקה", ובמקומות נוספים.

לאחר השחרור מהצבא החלה לעבוד בגן ילדים וללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת אריאל, במסלול דו-חוגי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמשאבי אנוש ופיתוח ארגוני.

לאחר סיום לימודיה, המשיכה לעבוד עם ילדים, שתפסו מקום מרכזי בחייה והיוו עבורה מקור לשמחה ולסיפוק. בשנותיה האחרונות, ליוותה משפחות לילדים מגיל ינקות ועד בגרות.

משפחתה סיפרה על אישה אימהית מאוד, בעלת יכולת הקשבה ונתינה אינסופית וטהורה, שהייתה הראשונה לעזור לכולם, לפרגן ולעודד ללא פשרות וללא תנאים. אחיותיה ואחיה סיפרו שהיא הייתה עבורם כאימא נוספת שמעודדת "לעוף הכי גבוה", שמייעצת ומכוונת בכל שלב בחיים. דמותה האימהית בלטה גם בהתנהלותה בבית הוריה, והיא זו שבישלה, ארגנה, ודאגה למשפחתה.

​

כבר מילדותה בלטו בה הלב הרחב, הרגישות לאחר והיכולת להעניק לכל אדם תחושת ביטחון, אהבה ושייכות. היא הייתה אדם שמאיר את סביבתו – בנוכחות השקטה שלה, בחיוך הכובש, בצחוק המתגלגל ובדרך שבה ידעה לראות באמת את מי שעומד מולה.

ניצן אהבה את החיים בכל ליבה. היא ידעה ליהנות מהרגעים הקטנים, למצוא יופי ופשטות בכל מקום, ולהכניס אור ושמחה לכל מפגש משפחתי או חברי. עבור בני משפחתה וחבריה היא הייתה עוגן של אהבה, הקשבה ונתינה אינסופית – אדם שתמיד נמצא בשביל האחר, בלי לבקש דבר בתמורה.

הקשר של ניצן לילדים היה טבעי ועמוק במיוחד. בעבודתה כמטפלת בילדים היא לא רק שמרה או טיפלה – היא העניקה חום, ביטחון, סבלנות ואהבה אמיתית. ילדים נמשכו אליה באופן טבעי, והורים סמכו עליה בלב שלם. הייתה לה יכולת נדירה להקשיב, להכיל ולהעניק תחושת רוגע ושקט לכל ילד שנמצא לצידה. עבור רבים היא הייתה דמות משמעותית, מלווה ומעצבת, שהשאירה חותם עמוק גם ברגעים הקטנים והיומיומיים.

ניצן חלמה להקים בית ומשפחה, וחיה מתוך אהבה גדולה לאנשים שסביבה. היא הייתה בחודש הרביעי להריונה, תקופה של התרגשות, ציפייה וחלומות לעתיד. האימהיות הייתה חלק בלתי נפרד ממנה – בדרך שבה אהבה, דאגה, חיבקה והעניקה מעצמה ללא גבול.

המילים שליוו את חייה – “לחיות ~ לאהוב ~ לצחוק” אינן רק משפט, אלא דרך חיים שלמה שניצן גילמה בכל צעד. היא חיה את חייה בעוצמה, באהבה גדולה ובשמחת חיים אמיתית, ואלו הערכים שהיא הותירה אחריה לכל מי שזכה להכיר אותה.